שימוש במידע פנים ותרמית בקשר לניירות ערך – מדריך למשקיעי דור האינטרנט

טענותיו של עו"ד ינאי בפני ועדת הכספים של הכנסת בעניין תקנות הגילוי

משקיעים וסוחרים רבים בשוק ההון המקומי זה מכבר שנים נוהגים לחבור יחדיו בפורומים אינטרנטיים, לדון בניירות ובאפשרויות מסחר והשקעה ובנושאים נוספים הקשורים לכך. לא אחת נתקלים משקיעים אלו בפרסומים של גולשים אחרים לגבי מידע כזה או אחר הנוגע לנייר ערך הנמצא בידיהם שעשוי להשפיע על מחיר הנייר. באם המידע מבוסס ייתכן ומדובר במידע פנים, באם המידע שגוי ייתכן ומדובר בתרמית בקשר לנירות ערך.

להמשיך לקרוא שימוש במידע פנים ותרמית בקשר לניירות ערך – מדריך למשקיעי דור האינטרנט

טענותיו של עו"ד ינאי בדיון ועדת הכספים של הכנסת בנושא תקנות הדיווח בתחום הנפט והגז

טענותיו של עו"ד ינאי בפני ועדת הכספים של הכנסת בעניין תקנות הגילוי

להלן ציטוט דבריי כפי שהובאו בפני ועדת הכספים:

 

אני רוצה לדבר על כמה דברים, בעיקר בתחום של הגבלות על גילוי. לא מה שנקבע בו קטגוריות של איך ניתן לדווח. לא סעיפים 13-3, אלא סעיף 14 שמדבר על הדיווחים הנוספים, הוולונטריים, שעורך-הדין חיים אינדיג התמקד ואני לא רוצה להרחיב.

להמשיך לקרוא טענותיו של עו"ד ינאי בדיון ועדת הכספים של הכנסת בנושא תקנות הדיווח בתחום הנפט והגז

תובענות ייצוגיות ונגזרות בשותפות מוגבלת ציבורית

טענותיו של עו"ד ינאי בפני ועדת הכספים של הכנסת בעניין תקנות הגילוי

תביעה נגזרת

 

חברה כידוע היא יישות משפטית הכשירה לתבוע ולהתבע, עם זאת לעיתים מסיבות שונות ומשונות חברה באמצעות הנהלתה ואף באמצעות הדירקטוריון עשויה למחול על זכותה ולא לפעול למימוש זכויותיה בבית המשפט מסיבות שונות ומשונות.

מדוע שהחברה תחדול מלממש עילת תביעה שעומדת לה? לעיתים מקור הויתור הוא ניגוד עניינים, עילת התביעה היא נגד דירקטור בחברה שלא באמת מעוניין להגיש בשם החברה תביעה כנגד הוא עצמו לעיתים מקור הויתור יהיה אחר.

כלי התביעה הנגזרת נועד להתמודד עם מקרים אלו בהם החברה אינה ממצה את זכויותיה המשפטיות ממניעים שונים.

הוראות סעיף 194 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 קובעות כי מי שזכאי להגיש תביעה נגזרת כנגד חברה הוא כל בעל מניות בה וכן כל דירקטור, הוספת הדירקטור דיי מיותרת שכן עומדת לו בכל מקרה הזכות לפעול בשם החברה כאורגן השיורי בה.

מי שמכר את מניותיו וכבר אינו בגדר בעל מניות איננו רשאי להגיש תביעה נגזרת, גם מי שהחל בהליך הגשת תביעה נגזרת ומכר את מניותיו במהלך קיום ההליך אינו רשאי להמשיך בהליכי התביעה הנגזרת. ראה בש"א (ת"א) 1570/07 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' בן יקר נכסים ואח', פורסם בנבו, 7.12.2008); (י' כהן, דיני חברות, חלק ב' [1991], עמ' 423; א' חביב-סגל, דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, כרך א' [1999], עמ' 602 וה"ש 120; מ' אוחיון, חוק החברות – דיני חברות חדשים בישראל [2001], עמ' 6–13). כמו כן מי שרכש מניות לצורך הגשת תביעה נגזרת כאשר אין לו עניין אמיתי בחברה גם הוא אינו רשאי להגיש תביעה נגזרת. ראה בש"א (ת"א) 1570/07 הנ"ל; ע"א 180/75 לביב נ' בנק לפיתוח תעשיה לישראל בע"מ, פ"ד ל(3) 225 [1976].

כלי התביעה הנגזרת עומד גם לשימושם של נושי החברה, עם זאת שימוש זה מוגבל לשני מקרים כאמור בסעיף 204 לחוק החברות. כל נושה רשאי להגיש תביעה נגזרת בשל חלוקה אסורה, ובעליה של תעודת אג"ח רשאי רשאי להגיש נגזרת גם בשל אי קיום הוראות סעיפים 275 (ג)-(ד) לחוק, כלומר כאשר עסקה עם בעל עניין לא אושרה כדין.

מבחינה פרוצדורלית על פי סעיף 194 לחוק החברות מי שמעוניין להגיש תביעה נגזרת בשם החברה חייב לפנות אליה מראש ובכתב ולדרוש ממנה לתבוע למעט במקרים חריגים.

החברה, לאחר שקיבלה את פניית האדם שמבקש לתבוע רשאית לפעול בדרך כל שהיא או לקבל החלטה שתביא לשמיטת עילת התביעה.כמו כן רשאית החברה לדחות את דרישת במקש תוך נימוק סיבת הדחייה. החברה כמובן גם רשאית להחליט לתבוע בעילה בה דרש ממנה המבקש לפעול.

האדם המעוניין לתבוע מנגד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר הגשתה של תביעה נגזרת אם לטעמו הפעולה שננקטה  או ההחלטה שהתקבלה לא שמטה את עילת התביעה, אם החברה דחתה את בקשתו או אם הודיעה לו כי תגיש תביעה בעצמה ולא עשתה כן תוך 75 ימים מיום ההודעה. כמו כן אם החברה לא השיבה מלכתחילה לפנייתו.

דרישת הסף האחרונה שאדם המבקש לתבוע בתביעה נגזרת יצטרך לעבור היא להראות כי התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי הוא אינו פועל בחוסר תום לב.

החוק אף מאפשר הגנה נגזרת כאשר החברה אינה פעולת להגן על עצמה בעת שהיא נתבעת.

לאחרונה תוקנה פקודת השותפויות כך שהוראות סעיפים אלה חלות גם על שותפות מוגבלת ציבורית. לפיכך גם מחזיק ביחידת השתתפות של שותפות מוגבלת ציבורית זכאי להגיש תביעה נגזרת. יש לציין לעניין זה כי כלי התביעה הנגזרת יציר הפסיקה הוא, לפיכך,ניתן היה להגיש תביעה נגזרת בשמה של שותפות גם טרם תיקון פקודת השותפויות.

תביעה ייצוגית

בעבר החיל חוק החברות הוראות הנוגעות לתביעה ייצוגית שבני"ע. לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 תוקן החוק והמקור הנורמטיבי להליך כעת הוא בחוק זה. בחוק החברות נותר זכר לקיומה של הוראה המאפשרת הגשתה של תביעה ייצוגית בסעיף 209 שבו העוסק בקבלת מימון מהרשות לני"ע להגשת תביעות ייצוגיות בני"ע.

האם ההוראות שבחוק תובענות ייצוגיות חלות על שותפות מוגבלת ציבורית?

סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי לא תוגש תביעה ייצוגית אלא כמפורט בתוספת השנייה או לפי הוראת חוק הקובעת מפורשות כי ניתן להגיש בעניין פלוני תביעה ייצוגית.

ס"ק 4 בתוספת השנייה מחיל את הוראות החוק על תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך. נייר ערך כאמור מוגדר בסעיפים 1 ו 52 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 כ"תעודות המונפקות … על-ידי … כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם" שותפות רשומה היא תאגיד כך קובע סעיף 66 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975. לפיכך ניתן לקבוע כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית הנובעת מזיקה ליחידות השתתפות בשותפות מוגבלת ציבורית.

יש לעמוד על משמעת המילה זיקה לנייר ערך. תביעה ייצוגית אפשרית כאשר לתובע זכות תביעה אישית בגין מעשה או מחדל שגרמו לו לנזק או פגיעה אחרת באופן אישי. השימוש במילה זיקה רחב עד כדי כי גם שמי שחדל מי להחזיק בניירות החברה, יוכל לתבוע בגין מעשה או מחדל של החברה שאירעו במהלך התקופה בה החזיק במניות וגרמו לו נזק באופן אישי. תצ (ת"א) 14227-04-11 (החלטה מיום 3.5.2012).

משמעות המושג נזק אישי הינו נזק שנגרם למשקיע ולא לחברה עצמה, את נזקי החברה ניתן לתבוע אך ורק באמצעות תביעה נגזרת, במצב זה, עילת התביעה היא של החברה ולא של המחזיק או בעל הזיקה.

שכר טרחה לעורך דין – עד כמה באמת צריך אותו?

נושא שכר טרחת עורכי הדין עלה אתמול שוב לכותרות, עם הכנת ההצעה תיקון חוק מכר הדירות והגבלת רכיב ההוצאות המשפטיות במחיר דירה לקריאה שנייה ושלישית. נשאלת השאלה, למה בעצם אנו משלמים לעו"ד מקרקעין לצורך ביצוע עסקה, ומהי האחריות המוטלת על עוה"ד בייצוג לקוח בעסקה?